רוזנברג נ' בולוס גד תיירות ומלונאות בע"מ ואח'

החלטה

(בבקשה בהסכמה להורות על עיכוב ביצוע החלטה)

בפני בקשת הצדדים להורות על עיכוב ביצוע החלטתי מיום 13.3.11 בדבר אישור התובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן בהתאמה: "ההחלטה", "בקשת האישור"), וזאת עד למיצוי הליכי הערעור על ההחלטה.

לטענת הצדדים בכוונת המבקש לערער על ההחלטה, והמשיבים שוקלים גם הם לערער עליה. לטענת הצדדים אין מקום לקדם את התביעה הייצוגית עד למיצוי הליכי הערעור, זאת גם על פי הכללים שנקבעו ברע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה.מאחר והערעור הצפוי נוגע לעילות שלא הוכרו, לשאלת קבילותם של מסמכים וראיות ולשאלת דחיית הבקשה כנגד חלק מן המשיבים בבקשת האישור, הרי שאם תתנהל התביעה ולאחר מכן יתקבל הערעור, יהיה צורך לנהל את ההליך פעם נוספת עם אותם צדדים או עם צדדים נוספים ובעילות נוספות ככל שיוכרו. בנוסף הערעור הצפוי נוגע גם לעניין החלפת התובע המייצג. במקרה של קבלת הערעור ישוב המבקש ויתייצב כתובע ייצוגי, על אף שלצורך ניהול ההליך כבר ימונה תובע ייצוגי אחר, בהתאם להחלטה בבקשת האישור.

ברע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול (לא פורסם, ניתן 11.5.08) קבע כב' השופט גרוניס בעניין בקשה לעיכוב ביצוע החלטה לאשר תובענה ייצוגית כי:

"נושא עיכוב הביצוע של החלטה לאשר תובענה ייצוגית מעורר שאלות נכבדות והוא טרם זכה לדיון ממצה בפסיקת בית משפט זה...סבורני, כי בנסיבות העניין יש לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת מבלי להיכנס לשאלה הכללית מתי יש לעכב ביצוע החלטות מהסוג הנידון. זאת, שכן בענייננו הוגשה בקשה לרשות ערעור גם על ידי התובע (הוא המשיב). בבקשה שהגיש עותר המשיב לשינוי החלטתו של בית המשפט בנקודות מהותיות, כדוגמת היקף הקבוצה והסעדים שייכללו בה. אם לא יעוכב הדיון בבית המשפט המחוזי והוא יימשך ולאחר מכן תתקבל הבקשה לרשות ערעור, עלול להתברר כי הדיון בבית המשפט המחוזי התקיים בחלקו לשווא, ויהיה צורך לחדש את הדיון באותה ערכאה. נראה לי, כי כאשר בנוסף לנתבע משיג גם התובע על החלטה לאשר תובענה ייצוגית, ולקבלת עמדתו עשויה להיות השלכה משמעותית על אופי הדיון בתובענה, וייתכן ויהיה צורך לחזור לבית המשפט המחוזי, תיטה הכף לכיוון היענות לבקשה לעיכוב ביצוע."(הדגשה שלי- מ'נ').

ברע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' טל פתאל (לא פורסם, ניתן 6.5.10, להלן: "עניין סלקום") נדרש כב' השופט גרוניס לשאלה מהו העיתוי הראוי לדון בו בהשגות על החלטת האישור. שם נקבע בין היתר כי:

"...נסתפק בכך שנצביע על רשימה לא ממצה של תבחינים, אשר יש בהם לשיטתנו כדי לסייע בהתוויית המדיניות המשפטית בסוגיה זו. עניין אחד אותו יש להביא בחשבון הוא המשמעות של קבלת התובענה הייצוגית מבחינת הנתבע כזכור, פגיעותו של הנתבע בסיטואציה של תובענה ייצוגית היא אחד הטעמים לכך שקיימת חובה לקבל אישור להגשתה. כאמור, אין בכך כדי להביא למסקנה שההשגה על החלטת האישור תיבחן בכל מקרה באופן מיידי על ידי ערכאת הערעור. אולם, כאשר מבחינת הנתבע המשמעות של קבלת התובענה הייצוגית היא חמורה במיוחד - בהתחשב בסכום התביעה, איתנותו הפיננסית של הנתבע ויתר הנתונים השייכים לעניין - יש בכך שיקול התומך בבירור מיידי של ההשגות על החלטת האישור. עניין שני שיש להתחשב בו נוגע לשאלה מה משקלן של השאלות, המשפטיות והעובדתיות, המתעוררות בגדר בקשת רשות הערעור ביחס לשאלות שנותר לדון בהן בגדר התובענה הייצוגית. בעניין זה יש להתחשב הן במספר השאלות והן, ובעיקר, בטיבן ובמורכבות הכרוכה בבירורן. כאשר השאלות שנותרו פתוחות הינן רבות ומורכבות, ולעומת זאת השאלות שהוכרעו בהחלטת האישור הינן פשוטות יחסית, יש היגיון בטענה שעל ערכאת הערעור לדון באופן מיידי בהשגות על החלטת האישור, בהנחה שהכרעה בסוגיות שנדונו עשויה לייתר את הצורך לדון בהמשך בשאלות המורכבות. עניין שלישי אותו נציין נוגע לסיכויי בקשת רשות הערעור. מן הבחינה העקרונית, ככל שסיכויי הבקשה לרשות ערעור נחזים להיות גבוהים יותר, כך יש הצדקה לדון בה לגופה ולא לדחות את בירור ההשגות לשלב שלאחר פסק הדין." (ההדגשה שלי – מ'נ').

נוכח הסכמת הצדדים בעניין שלפניי לבקשה, ונוכח הטענה כי ייתכן ששני הצדדים יבקשו לערער על ההחלטה, כמו גם נושא הערעור שלפי הטענה, ככל שיתקבל, "יחזיר" לדיון משיבים שהבקשה נגדם נדחתה ועילות שנדחו, יותיר את התובע המייצג שבית המשפט הורה על החלפתו, ויקבע קבילותן של ראיות נוספות, נראה כי אכן יש מקום להיעתר לבקשה.

אשר על כן אני מורה על עיכוב ביצוע כמבוקש.

ת.פ. 10.9.11 שעד מועד זה יודיעו הצדדים אם נקבע מועד לדיון בבר"ע.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"א, 13 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.